עת"מ 50520-03-19

תקציר

העתירה, שהוגשה על ידי תקווה, מבקשת לבטל את החלטת רשות התאגידים, שסיווגה את תפארת כחברה פרטית, ולכן סירבה להורות על חובת רישומה של תפארת כחברה לתועלת הציבור. בנוסף, מבקשת העתירה לבטל את החלטת ועדת המכרזים, שהכריזה על תפארת כזוכה במכרז להפעלת מעונות אחווה. בעתירה נטען כי היה על ועדת המכרזים לפסול את הצעתה של תפארת בשל אי עמידה בתנאי הסף במכרז. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטות רשות התאגידים וועדת המכרזים. ראשית, העתירה נגד רשות התאגידים נדחתה בעילה של שיהוי בהגשה, שכן הוגשה כחודשיים לאחר קבלת ההחלטה, ללא כל הצדקה סבירה. שנית, בית המשפט קבע כי החלטת רשות התאגידים סבירה ומבוססת על בחינה מקיפה של שיקולים רלוונטיים לפי דיני החברות. שיקול דעתה של הרשות במקרה זה נמצא סביר ותקין מבחינה מקצועית, ועל כן נדחה חלקה הראשון של העתירה לגופה. בהמשך לחלק השני של העתירה, המערער על החלטת ועדת המכרזים, לא מצא בית המשפט עילה להתערב בקביעת הוועדה כי תפארת עמדה בתנאי הסף של המכרז. החלטת הוועדה שלא לדחות את הצעתה של תפארת בשל היעדר אישורי מס נחשבה סבירה, שכן האישורים היו תקפים בעת הגשתם ומסמכי המכרז לא דרשו אחרת. כמו כן, אישר בית המשפט את החלטת ועדת המכרזים לדחות את הצעתה של תקווה בשל ציון איכות נמוך מ-70 נקודות, שכן הדבר היה נתון לשיקול דעתה של הוועדה ותואם את עמדתה לגבי כל תשעת המעונות במכרז. לפיכך, העתירה כולה נדחתה. תקווה חויבה לשלם לתפארת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 12,000 ₪. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים והיה אמור להיות מוצג בפניהם על ידי המזכירות.