ת"א 10824-07-18

תקציר

התובע, שנפגע בבריכה הנתבעת בשנת 2015, תבע את מפעיל הבריכה ואת המבטחת שלה בגין רשלנות. הנתבעים טענו כי הפגיעה נגרמה כתוצאה מהתנהגות פזיזה של צד שלישי וכי נקטו אמצעי זהירות סבירים, לרבות העסקת מצילים והצבת שלטים האוסרים על קפיצה. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת התובעת, והגיע למסקנה כי הנתבעת לא נקטה אמצעי בטיחות נאותים, לרבות שילוט לקוי והיעדר פיקוח, דבר שהוביל לסיכון מוגבר מעבר לסיכונים הטבעיים של שחייה בבריכה. השופט מצא את הנתבעת רשלנית וקבע כי היא הפרה את חובת הזהירות שלה כלפי התובע. יתר על כן, השופטת ייחסה לתובע 10% אשם בכך שלא היה זהיר מספיק בעת השחייה בבריכה. הנתבע הגיש הודעת צד ג' נגד המגשר, ובית המשפט מצא כי הן הנתבע והן הצד השלישי היו נזיקין משותפים. אחריותם חולקה, כאשר הנתבע אחראי ל-80% והצד השלישי ל-20% מהנזק. השופטת העריכה את נכותו התפקודית של התובע בשיעור של 12%, התואם את הנכות הרפואית שהציג המומחה האורתופדי. בית המשפט פסק לתובע נזקים שונים, בהם אובדן כושר השתכרות, סיוע מאחרים, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה ונזקים לא ממוניים בסך כולל של 140,000 ₪. לאחר ניכוי האשם התורם, נקבע לתובע פיצוי של 126,000 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. הצד השלישי חויב לשפות את הנתבעת בגין 20% מסכומים אלה.