ע"מ 48488-01-14

תקציר

המערערת, עטיה נכסים והשקעות בע"מ, ערערה כנגד המשיב, פקיד השומה תל אביב 1, בעניין מס חברות לשנת המס 2008. המערערת, חברה היוזמת ומלווה עסקאות בעיקר בתחום הנדל"ן, טענה כי מקדמה בסך 600,000 אירו שניתנה ליועץ קרואטי היא הוצאה עסקית הניתנת לניכוי. המשיבה סירבה להתיר את ההוצאה, בטענה כי מדובר בהוצאה הונית שמטרתה זכייה במכרז לפרויקט טיפול בפסולת בקרואטיה. בית המשפט קבע, כי המבנה של המערערת של התאגדות שתי חברות - חברה בת ישראלית וחברה מקומית קרואטית - לטיפול בפרויקט, משקלל את טענת המערערת כי המקדמה שולמה מכיסה הפרטי. בית המשפט מצא כי טענת המערערת כי החברות היו פגזים בלבד נעדרת שחר, שכן הן שירתו מטרה והיו בעלות תוכן כלכלי. לפיכך, ייחס בית המשפט את ההוצאה לחברה המקומית ולא למערערת. עם זאת, קיבל בית המשפט את טענתה החלופית של המערערת בדבר הפסד קרן הלוואה בסך 600,000 אירו, אשר העניקה המערערת לחברת הבת לצורך תשלום ליועץ. בית המשפט קבע, כי הדבר יוצר הפסד עסקי בידי המערערת, שכן ההלוואה הייתה חלק בלתי נפרד ממכלול מאמציה המסחריים למקסם את רווחי התיווך. בית המשפט הוסיף וקבע, כי ההפסד התגבש בשנת המס 2010, ולא בשנת 2008 כפי שנטען על ידי המערערת, בשל יכולתה של חברת הבת לפרוע את ההלוואה להיות מותנית בהחזרת המקדמה על ידי היועץ. באשר להוצאות נוספות שהוציאה המערערת בגין נסיעות ואירוח אורחים בקשר לפרויקט, התיר בית המשפט את ניכוין, בכפוף לתקנות בדבר גובה ההוצאות המותרות, שכן לא היו הוצאות טרום עסקיות או הוניות. המערערת תבעה גם הטבות מס בגין תרומות למוסדות ציבור. בית המשפט התיר זיכוי בגין תרומה בסך 25,000 ₪, אך לא עבור אחרים בשל קבלות חסרות או לא תקפות. לבסוף, דחה בית המשפט את טענת המערערת בדבר התיישנות השומה על פי מיטב השפיטה, שכן אין לה משמעות מעשית נוכח התוצאות בסוגיות אחרות. כל צד יישא בהוצאות המשפט שלו.