ע"א 27835-01-24

תקציר

מדובר במקרה של סכסוך ביטוחי בין מבטח למבוטח על פוליסת ביטוח רכב. המבוטח, פארס, פגע ברכב אחר עם מכונית הגולף שלו וגרם לו נזק. בעל הרכב שניזוק, איילון, הגיש תביעה נגד פארס, אשר נדחתה על ידי המבטחת של פארס, המשיבה מס' 2 (להלן - המשיבה), בעילה של מרמה. בית המשפט קמא פסק לטובת איילון ונגד פארס, והביא את פארס לערער על ההחלטה. הערעור נסב סביב הגדרת "הנהג העיקרי" של הרכב והאם פארס הציג מצג שווא במרמה של פרט זה במהלך הליך בקשת הביטוח. תמליל שיחת הטלפון בין אביו של פארס (שטיפל בבקשת הביטוח מטעמו של פארס) לבין נציג המשיבה, יוסי, היווה ראיה מרכזית. פארס טען כי רכש ביטוח לשימושו העצמי וכי המשיבה הטעתה אותו בנוגע לכיסוי. בתוך כך, טענה המשיבה כי אביו של פארס הוצג כנהג העיקרי, מה שהוביל לפוליסה זולה יותר, וכי פארס ביצע מעשי מרמה. שופט הערעור ניתח בהרחבה את תמליל שיחת הטלפון ואת מסמך פוליסת הביטוח. הם הגיעו למסקנה ששני הצדדים היו פחות גלויים וניסו "לעגל פינות" במהלך המשא ומתן. עם זאת, השופטת הדגישה כי חוזי ביטוח נבחנים מנקודת מבט של הגנת הצרכן, המטילה חובות רבות יותר על המבטחת. עוד ציינה השופטת כי המשיבה לא מילאה את חובת הגילוי והאימות, כנדרש בחוק. בסופו של דבר, קבע השופט כי על המשיבה לשאת ברוב האחריות. המשיבה, יחד עם איילון, חויבה לפצות את פארס בסכום כולל של 195,615 ₪, כולל הפרשי ריבית והצמדה. פארס חויב לשאת בהוצאותיו. עוד קבע השופט כי ערבות הערעור שהופקדה על ידי פארס תוחזר לו.