ע"ו 10473-09-20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פרי מקרה שנדון בפני השופט שמואל ברלינר מבית המשפט המחוזי בחיפה, שעניינו ערעור על החלטת ועדה פסיכיאטרית. הוועדה קבעה כי יש להותיר על כנו צו לאשפוז כפוי ולטיפול במערער, בעל עבר נפשי ועבר פלילי. הצו, הקשור למסלול פלילי, אמור להסתיים ב-1 ביולי 2021, והוא כולל טיפול והשגחה רפואיים חובה, לרבות נטילת תרופות ופגישות מעקב קבועות במרפאה לבריאות הנפש. המערער ערער על החלטת הוועדה וטען כי יש להסיר את הצו שכן מצבו יציב, יש לו תמיכה משפחתית והוא משתף פעולה עם הטיפול בהתנדבות. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור, והסכים עם דעת הרוב של הוועדה כי יש להותיר את הצו על כנו בשל חוסר תובנה של המערער לגבי מחלתו, הצורך במעקב רפואי מסודר והסכנה הפוטנציאלית לציבור ולעצמו אם הצו יוסר. השופט ברלינר הדגיש כי תכליתו של אשפוז כפוי פלילי אינה ענישה אלא אמצעי זהירות לשם הגנה על הציבור והבטחת רווחתו, וכי החוק הקיים מעניק הגנות מספקות לזכויותיו החוקתיות של החולה. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי העברת המערער למסלול אזרחי תיצור בלבול מיותר וכי המסלול הפלילי מספק מסגרת מחמירה וראויה יותר בהתחשב בעברו של המערער. השופטת הגיעה למסקנה כי הערעור יידחה, תוך שמירה על הסדר הקיים, והצדיקה החלטה זו בשל התנהגותו המסוכנת בעבר של המערער, הצורך בהמשך ההשגחה והסיכון להידרדרות במצבו הנפשי אם יוותר ללא פיקוח.