בג"צ 15/19

תקציר

עניינה של העתירה בחשיפת חומרים ארכיוניים של השב"כ הקשורים לאירועי ואדי סאליב בשנת 1959, שבמסגרתם התקיימו הפגנות, שחלקן הפכו אלימות, וביטאו את תחושת ההפרדה והאפליה שחשו רבים בחברה הישראלית, ובפרט בקרב אנשים ממוצא צפון אפריקאי. העותר, ד"ר שי חזקאני, מרצה המתמחה בקליטת יהודים מארצות ערב לישראל, ביקש גישה לחומרים אלה לצרכי מחקר. שירות הביטחון הכללי דחה את בקשתו בנימוק של חשש לביטחון המדינה. השאלה המרכזית הניצבת בפני בית המשפט היא האם תקנות הארכיונים או חוק שירות הביטחון הכללי ותקנותיו קודמים במקרה זה. מסקנת בית המשפט היא כי תקנות הארכיונים חלות כאן וכי יש לחשוף את המידע המבוקש, שכן חלוף הזמן הפחית את הסיכון לפגיעה בביטחון המדינה. עם זאת, חומרים מסוימים החושפים שיטות פעולה רגישות וזהויות של מקורות אנושיים יישארו חסויים כדי להגן על הביטחון הלאומי וביטחונם של אנשים. פסק הדין מדגיש את זכות הציבור לגישה למידע שבידי רשויות השלטון תוך איזון בינו לבין צרכי הביטחון. במקרה ספציפי זה, בית המשפט מורה לשירות הביטחון הכללי לפרסם את המסמכים המבוקשים, בכפוף לשינויים הנדרשים, ובכך מסמן את סיום העתירה.