ת"א 47451-06-21

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעה שהגישה התובעת, דנן, התובעת פיצויים בגין הפקעת קרקע שהייתה לכאורה בבעלות אביה המנוח, סעיד. על הקרקע המדוברת הוגשה הודעת הפקעה בשנת 1995. תביעתה הראשונית של דנן, שהוגשה בשנת 2016, נדחתה בשל אי הבאת ראיות מספיקות התומכות בתביעתה, ובפרט צו ירושה המפרט את זכויותיה במקרקעין. פסק דין זה ניתן בדצמבר 2020. התביעה הנוכחית, שהוגשה ביוני 2021, מתבססת גם היא על הודעת ההפקעה משנת 1995 וטוענת לאותן טענות כמו התביעה הקודמת. עם זאת, גם היא אינה מביאה את הראיות הדרושות, קרי צו ירושה תקף המוכר בישראל, למרות הסכמת התובע להציג ראיות אלו כחלק מתנאי הפיטורים בתיק הקודם. בנוסף, טענות התובע לא היו עקביות לאורך שני ההליכים המשפטיים, דבר העולה כדי ניצול לרעה של ההליך המשפטי וגרימת חוסר הגינות פרוצדורלית. משכך, קובעת השופטת כי התביעה הנוכחית פסולה בשל תקופת ההתיישנות ואי עמידת התובע בתנאים המוסכמים. כמו כן, השופטת שוקלת את התנהלות התובע ואת הקשיים בקביעת העובדות לאחר זמן כה רב מאז ניתנה הודעת ההפקעה. משכך, התביעה נדחית, והתובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות בסך 10,000 ₪.