עמ"נ 279/05

תקציר

המשיב טען כי יש לדחות את ערעורו של המערער שכן הוגש שלא בזמן. לטענת המשיב, למערער היו שלושים יום מיום החלטת הוועדה המקומית לערר, אך המערער רק הגיש בקשה לדיון חוזר בוועדת הערר כדי לעכב את הליך הערר. המערערים טענו כי זכותם לערער רק לאחר השלמת חוות דעתו של השמאי המכריע. השופט הסכים עם המערער כי החלטות ועדת הערר ביוני 2001 ובדצמבר 2004 היו החלטות ביניים ולא תמו ההליך, ולכן ערעורו של המערער על ההחלטה בדצמבר 2004 קביל. לגופו של עניין, הסכימה השופטת עם המערערת כי יש לראות במועד פרסומה הראשון של התכנית, 1.3.98, את המועד הרלוונטי להערכת שווי המקרקעין, שכן הוא היה מועד כניסת התכנית לתוקף וגרם נזק לקרקע. השופט פירט את השיקולים שצריכים להנחות את הערכת שווי המקרקעין לפני ואחרי יישום התוכנית, והדגיש כי שווי המקרקעין במצב הקודם צריך לקחת בחשבון גורמים שהביאו לירידת ערכו, למעט השפעות שנגרמו מהציפייה לאישור התוכנית. השופט הורה להחזיר את התיק לשמאי המכריע כדי שישלים את חוות דעתו בהתאם להבהרות שניתנו בפסק הדין. על השמאי לבחון באופן פרטני את השפעת תמ"א 3 על מקרקעי המערערת ולשקול את השפעתם של צווי הכרזה לפי פקודת הדרכים על שווי הקרקע טרם פרסומה הראשון של התכנית. השופט הורה למשיבים (הוועדה המקומית ומע"מ) לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המערער.