ע"פ 3132/07

תקציר

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הרשיע את המערער בשורה של סעיפים של אונס, מעשה סדום וגרימת חבלה גופנית ונפשית לשכנו. על המערער נגזרו 25 שנות מאסר. הוא ערער על ההרשעה ועל גזר הדין. עיקר טענות הערעור הופנו כנגד מהימנות עדותה של המתלוננת, בטענה כי צריכת האלכוהול שלה במהלך האירועים פגעה בזיכרונה. עוד טען המערער כי כל המעשים המיניים היו בהסכמה וכי הפגיעות שנגרמו לקורבן יכלו להיגרם על ידי מישהו אחר בשלב מאוחר יותר. יתר על כן, הוא חלק על היסוד הנפשי הנדרש לעבירת גרימת החבלה. לבסוף טען המערער כי העונש אינו מידתי. בית המשפט העליון דחה את כל טענות המערער. נקבע כי עדותו של הקורבן מפורטת ועקבית ונתמכת בראיות נוספות, לרבות מסמכים רפואיים ועדויות עדים. בית המשפט מצא את גרסת המערער לאירועים בלתי סבירה ואינה עולה בקנה אחד עם חומר הראיות. אשר ליסוד הנפשי, קבע בית המשפט כי המערער היה ער לאפשרות של גרימת חבלה, במיוחד נוכח אופי המעשים והפגיעות הקשות שנגרמו לנפגע. הראיות הנסיבתיות מצביעות על כך שהמערער אחראי לפציעותיו של הקורבן וכי התכוון לגרום להן. גזר הדין נחשב הולם גם בהתחשב בחומרת הפשעים והשפעתם המתמשכת על הקורבן. השופט א.א. לוי נתן את פסק הדין, והשופטים מ' נאור וי' דנציגר הסכימו עמו. הערעור נדחה.