ת"א 944/99

תקציר

התובע, מיכאל מילר, ואשתו, התובעת מספר 2, נפצעו בתאונת דרכים ביום 27.11.99, בעת שמיכאל נהג במשאית. אין חולק כי התאונה היא תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. המחלוקת בין הצדדים היא האם התאונה היא גם תאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי ומה גובה הפיצוי המגיע לתובעים. בית המשפט שמע 265 עמודי ראיות ובחן עשרות ראיות נוספות. סיכומי באי כוח הצדדים השתרעו על פני 79 עמודים. בית הדין קבע כי התאונה לא הייתה תאונת עבודה. בית המשפט בחן וניתח את טיעוני באי כוח הצדדים לאור הראיות שהוצגו והטענות שהועלו בסיכומיהם. באשר לנזקי התובע כתוצאה מהתאונה, קבע בית המשפט כי יש לפסוק לאשתו של התובע פיצוי בסך 15,000 ₪ בגין כל נזקיה שנגרמו כתוצאה מהתאונה, לרבות כאב וסבל. מדובר בסכום גלובלי יחד עם שכר טרחת עורך דין של 13% על סכום זה, בתוספת מע"מ כנדרש בחוק. באשר לנכות הרפואית של התובע כתוצאה מהתאונה, מינה בית המשפט מספר מומחים רפואיים לבחינת מצבו הרפואי של התובע לפני ואחרי התאונה. המומחים העריכו את נכותו הצמיתה של התובע כתוצאה מהתאונה. בית המשפט קיבל את הערכות המומחים וקבע כי לתובע נגרמה נכות רפואית לצמיתות בשיעור של 100%. לאחר מכן קבע בית המשפט את תוחלת החיים של התובע כתוצאה מהתאונה ומצא כי היא הופחתה ב-7.5%. בית המשפט חישב את הפסדי ההשתכרות של התובע בעבר ובעתיד, תוך התחשבות בשכרו, נקודות הזיכוי שעמדו לרשותו בעת מתן פסק הבוררות וגיל פרישתו. בית המשפט שקל גם את יכולתו של התובע להשתלב בשוק העבודה ואת חובתו להקטין את נזקיו. בית המשפט קבע את שכרו של התובע לצורך חישוב הפסד השכר העתידי שלו בסך 7,517 ₪ ברוטו לחודש בערכי מועד פסק הדין. בית המשפט התייחס גם להפסדי התובע הקשורים לפנסיה וניכויים, סיוע לצד ג', הוצאות ניידות, הוצאות דיור, הוצאות מיזוג אוויר, הוצאות כביסה, אביזרי שיקום והוצאות רפואיות לרבות אשפוז, ניתוח, תרופות, פיזיותרפיה וטיפולים נפשיים. בית המשפט פסק לתובע פיצוי בגין ראשי נזק אלה, תוך התחשבות בהוצאות העבר והעתיד. בית המשפט התחשב גם בכאבו ובסבלו של התובע ופסק לו את הסכום המקסימלי בצירוף ריבית כנדרש בחוק מיום התאונה ועד למועד פסק הדין, בסך 171,050 ₪. לאחר מכן פנה בית המשפט לניכוי קצבאות המוסד לביטוח לאומי ופסק לתובע את הסכומים הנקובים בפסק הדין לאחר ניכוי קצבאות אלה ותשלומים קודמים ששילמה הנתבעת. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הנקובים בפסק הדין, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% בתוספת מע"מ.