ת"פ 15392-04-17

תקציר

הנאשמים הורשעו בעבירות של סחר בסמים ופריצה על סמך קשריהם עם סוכן משטרתי סמוי בתוך תקופה קצרה. ההגנה טענה כי הסוכן שידל את הנאשמים לבצע את העבירות, אך בית המשפט לא מצא ראיות לכך בכתב האישום המתוקן. בית המשפט בחן את משמעות הפעלת סוכן ומצא כי אין במעשיו כדי להטיל דופי. עוד נקבע כי סעיפי האישום בגין סמים היוו אירוע עונשי אחד, אך סעיפי הפריצה היו שני אירועים נפרדים. בהתחשב בנסיבות המקרה, בית המשפט קבע את טווח הענישה על אירוע הסחר בסמים על 33-54 חודשים ועל אירוע הפריצה על 12-30 חודשים. בית המשפט קבע טווח קנס של 5,000-25,000 ₪ לנאשם אחד ו-10,000-40,000 ₪ לנאשם השני בתיק הסמים, ו-10,000-30,000 ₪ ו-20,000-5,000 ₪ בהתאמה לתיק הפריצה. בית המשפט התחשב בטיעוניהם המוקדמים של הנאשמים, בנסיבותיהם האישיות ובצורך בהרתעה. היא התייחסה גם לקשיים בראיות ובמודיעין, ולעובדה שלשני הנאשמים היו עונשי מאסר מותנים תלויים ועומדים. התובע ביקש חפיפה משמעותית בין העונשים בשל קשיים אלה. בית המשפט הסכים במידה רבה וגזר על כל אחד מהנאשמים 37 חודשי מאסר, עם חפיפה מסוימת בין העונשים המותנים, ולאחר מכן עונשי מאסר על תנאי וקנסות. כן הוכרה זכותו של התובע לערער לבית המשפט העליון.