ת"א 17535-07-17

תקציר

פסק הדין דוחה את טענת לשון הרע כנגד הנתבעים. בית המשפט מקבל את טענות הנתבעים כי דבריהם היו הבעת דעה המוגנת בחוק, ולא עובדות. השופט מדגיש את ההבחנה בין שתי ההתבטאויות של הנאשמים. האמירה הראשונה, לפיה התובע "יורד ולוקח טרמפים" מחוץ לתור, יכלה להתברר כשקרית על ידי התובע בזמן אמת. איחורו של התובע בהגשת התביעה פגע ביכולתם של הנתבעים להוכיח את אמיתותם. האמירה השנייה, "זבל", נרמזת כמיוחסת לתובע אך למעשה הייתה הערה כללית שנאמרה בהקשר של מתיחות בין הנתבע למנהל התחנה. השפה בה נעשה שימוש לא הייתה ראויה אך לא היוותה לשון הרע, במיוחד בהתחשב בשפה המסיתה של התובע עצמו כלפי הנתבעים. עוד מציינת השופטת כי התנהלותו של התובע ובחירת המילים כלפי הנתבעים היו משפילים ופוגעניים יותר מדברי הנתבעים. יתר על כן, תגובתו של התובע עצמו ללשון הרע הנטענת – העלבת אמו של הנתבע – מערערת את טענת הנזק שלו. כתוצאה מכך, בית המשפט פוסק לטובת הנתבעים, דוחה את התביעה ומורה לתובע לכסות את הוצאות הנתבעים, בסך כולל של 15,000 ₪.