ת"א 44399-02-19

תקציר

התובעת, שהייתה בת זוגו הידועה בציבור של המנוחה, הגישה תביעה נגד הנתבעת, מנהלת עיזבון המנוח, בדרישה לבסס את זכותה למחצית חלקת אדמה שבבעלות המנוח. עם זאת, צו קיום הצוואה וצו הירושה שהתקבל קודם לכן סתרו את טענתה. בית המשפט קבע כי קיומם של צווים אלה אינו שולל את זכויותיו של הנתבע בחלקה, שכן המנוח הוריש אותה לנתבע בצוואתו. זאת ועוד, התובעת כבר טענה בהליכים משפטיים קודמים כי היא זכאית רק לנכסים שלא נכללו בצוואה. לפיכך חל עקרון ההשתק השיפוטי, האוסר עליה לטעון טענה נוגדת כעת. בנוסף, החלקה סווגה כ"נכס חיצוני", שנרכש על ידי המנוח לפני יחסיו עם התובעת, והתובעת לא ביססה די הצורך את זכותה לחלוק בו. בית המשפט מצא כי אין די בטענותיה של התובעת בדבר זיקתה לחלקה, כגון הבטחת המנוח לבנות בה את ביתו, כדי להקים חזקת בעלות משותפת, מה גם שהמנוחה לא שינתה את הצוואה ולא נקטה פעולה כלשהי לרישום זכויותיה של התובעת. בסיכומו של דבר, התביעה נדחתה, והתובע חויב לשלם את שכר טרחת עורך דינו והוצאותיו של הנתבע.