ת"פ 38119-03-11

תקציר

הנאשם ביקש מבית המשפט להורות על שחרורה של הסניגוריה הציבורית מייצוגו בעניינו בשל עבודה בלתי מקצועית לכאורה וחוסר אמון. בית המשפט שקל את שבחיו הקודמים של הנתבע על הייצוג ואת האפשרות שהבקשה היא טקטיקת שיהוי טקטית. עם זאת, נוכח התעקשותו של הנאשם על בקשתו ונכונותו לייצג את עצמו, נעתר בית המשפט לבקשת הנאשם למרות הנוהג המקובל שלא לאפשר לנאשמים לבחור את הסנגוריה הציבורית שלהם. ההחלטה התקבלה בהתחשב בזכויות הנאשם ובחשיבות הייצוג, הבטחת המשך המשפט כמתוכנן והדגשת מחויבות בית המשפט למשפט הוגן לנאשם שאינו מיוצג. פסק הדין נועד לאזן בין רצונו של הנתבע לבין הצורך בהליך משפטי צודק.