פ"א 12522-01-21

תקציר

הערעור מבקש לערער על החלטת בית המשפט המחוזי להאריך את המועד לביצוע צו הריסה נגד בנייה בלתי חוקית. המערערת טוענת כי בקשת הארכת המעצר הוגשה בניגוד לדרישות פרוצדורליות, וכי היה על בית המשפט לקיים דיון בטרם יכריע בבקשה. עם זאת, לבית המשפט שיקול דעת להכריע בבקשות להארכת מעצר ללא שימוע, ובמקרה זה הפגיעה הפרוצדורלית לא הייתה משמעותית דיה כדי להצדיק דיון. לגופו של עניין, ההארכה ניתנה בשל חוסר יכולתה של המשטרה להגיש סיוע במסגרת הזמן המקורית בשל אילוצים מבצעיים והמורכבות הכוללת של ביצוע צווי פינוי והריסה. בית המשפט נימק את החלטתו בכך ששקל גם את התנהלותו של המערער, שניהל הליכים משפטיים רבים לעיכוב ההריסה, ואת האינטרס הציבורי בסילוק מבנים בלתי חוקיים. הפסיקה תומכת בגישתו של בית המשפט, מתוך הכרה בכך שקשיים מעשיים וגורמים חיצוניים, כגון סיוע משטרתי, יכולים להצדיק הארכה גם כאשר בקשות מוגשות לאחר המועדים שנקבעו. ככלל, הערעור לוקה בחסר, ובית המשפט דוחה אותו תוך שהוא מאפשר עיכוב ביצוע קצר כדי לאפשר למערער לשקול אפשרויות משפטיות נוספות.