בש"א 9767/08

תקציר

הרשות הפלסטינית והמועצה הפלסטינית הגישו בקשה לדחות תביעה שהגישו נגדן קרובי משפחה של קורבנות פיגוע התאבדות בפתח תקווה במאי 2002. התובעים, אזרחי מדינת ישראל ותושביה, מבקשים למצות את הדין עם מות יקיריהם ורוצים שהאחראים לפיגוע, כמו גם מי שאיפשר אותו, ייתנו את הדין על פי החוק הישראלי. הנתבעים טוענים כי יש לדחות את התביעה בעילה של חסינות דיפלומטית, היעדר סמכות שיפוט ופורום פסול, בטענה כי התביעה נוגעת לעניינים מדיניים ושלטוניים ויש לדון בה בבתי המשפט של שטחי הרשות הפלסטינית. עוד הם טוענים כי הרשות הפלסטינית והרשות אינן ישויות משפטיות ואין לראות בהן מדינות ריבוניות, ולכן הן אינן נהנות מחסינות מפני העמדה לדין. בנוסף, הם טוענים כי גם אם לבית המשפט יש סמכות, יש לדון בתביעה על פי הדין החל בשטחי הרשות הפלסטינית. התובעים, לעומת זאת, מתנגדים נחרצות לפיטורים ומדגישים כי הרשות הפלסטינית וה-PC מזוהים עם אש"ף, שהוגדר כארגון טרור. לטענתם, מעשי טרור אינם נופלים תחת מטריית החסינות הריבונית וכי אל לבתי המשפט להתערב בהחלטות פוליטיות. בית המשפט מוצא כי הרשות והמחשב הם ישויות משפטיות ואין מניעה לתבוע את התובעים. כמו כן, המסקנה היא כי הקביעה אם ישות היא "ריבונית" או "מדינה" היא החלטה פוליטית מחוץ לסמכותו של בית המשפט. לפיכך, בהיעדר החלטה מדינית להכיר ברש"פ כריבון או כמדינה, בית המשפט רואה בה בעל דין רגיל ללא חסינות, ודיני החסינות הבינלאומיים אינם חלים. כמו כן, בית המשפט מדגיש כי תעודת שר החוץ משקפת את עמדתה הרשמית של מדינת ישראל, לפיה הרשות הפלסטינית אינה נהנית מחסינות, מבלי לקבוע את מעמדה המדיני. לפיכך, הרשות והמחשב נחשבים כדין כנתבעים רגילים. באשר לבחירת הפורום, בית המשפט מפעיל את שיקול דעתו לטובת בית המשפט הישראלי כערכאה המתאימה למשפט, בהתחשב במקום מגוריהם של התובעים, מקום הפיגוע וציפיות התובעים לבקש צדק במערכת המשפט המוכרת להם. יתר על כן, בית המשפט מחליט כי יש להחיל את הדין הישראלי על התביעה, בהתחשב בכך שהמעשים הנזיקיים התרחשו בתוך ישראל והיו מעורבים בהם קורבנות ישראלים. אשר על כן, בקשת הנתבעים לדחות או למחוק את התביעה נדחית. התיק יתנהל בבית המשפט הישראלי, במסגרתו ייפסקו שכר טרחת עורכי דין לתובעים.