ת"א 6299-08-20

תקציר

פסק דין זה נובע מתאונת דרכים שהתרחשה בחודש מרץ 2015, בה התנגש התובע ברכב בעת שנהג ברכב שטח (טרקטורון), וכתוצאה מכך נפגע התובע. התובע תבע את הנתבעת, קרנית, על בסיס חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בטענה שהיה לו אישור מבעל הטרקטורון לנהוג בו. עם זאת, מהראיות עולה כי התובע לא היה בעל רישיון תקף לטרקטורון ונהג ללא ביטוח חובה. השופט התקשה לקבוע את הנסיבות שהובילו לתאונה בשל סתירות ואי ודאויות בעדויות ובראיות. עדותו של התובע, בהיותה עדותו של בעל הדין היחיד, הייתה רצופה סתירות, והפכה אותה לבלתי אמינה. בנוסף, התנהלותם של הצדדים השלישיים המעורבים הקשתה על הבנת האירועים, והם התעלמו מחובותיהם הפרוצדורליות. השופט הגיע למסקנה כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו, לרבות דרישות סעיף 7א לחוק, הקובע כי נהג שאינו מבוטח עדיין יכול לתבוע פיצוי אם נהג ברשות הבעלים ולא ידע על היעדר ביטוח. טענת התובע כי לא היה מודע למצב הביטוחי לא הייתה משכנעת. זאת ועוד, התנהגותו של התובע לא עלתה בקנה אחד עם אמת מידה סבירה, ולא הוכחה טענת היחסים המיוחדים עם בעל הטרקטורון. לפיכך, דחתה השופטת את תביעת התובע נגד קרנית והורתה לו לשאת בהוצאות הנתבעת. גם ההודעות לצדדים השלישיים נדחו, ללא החזר הוצאותיהם בשל התנהלותם במהלך ההליך. לתובע זכות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.