תפ"ח 7291-07-09

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת למקרה של הריגה, בו דקר הנאשם את המנוח מספר רב של פעמים והביא למותו. האירוע התרחש בעקבות ויכוח בו היו מעורבים הנאשם, המנוח ושותף שלישי לדירה, ויקטור. בית המשפט מצא כי המנוח הפגין בעבר התנהגות אלימה כלפי הנאשם, לרבות מקרה בו היכה את הנאשם במחבת. ביום האירוע, לאחר ששתו יחד, פרצה מריבה בין המנוח לויקטור, במהלכה תקף המנוח את ויקטור ואת איגור, שותף נוסף לדירה. לאחר מכן דקר הנאשם את המנוח, שרדף אחריו לחצר, שם מת לבסוף. בית המשפט קבע כי טענת ההגנה העצמית של הנאשם אינה תקפה, שכן הוא הסלים את הטיעון ולא ניסה לבקש עזרה עבור המנוח לאחר הדקירה. שיקולים מרכזיים בהכרעת הדין כללו את קדושת חיי האדם, דחיית טענת ההגנה העצמית והרשעתו הקודמת של הנאשם בעבירת אלימות. עוד ציין בית המשפט כי הנסיבות שהובילו לדקירה לא היו חמורות כמו במקרים אחרים, והתנהגותו של הנאשם הייתה אימפולסיבית יותר מכפי שתוכנן מראש. בהתחשב במכלול השיקולים, גזרו השופטים על הנאשם עונש מאסר של 9 שנים ו-8 חודשים, החל ממועד מעצרו בשנת 2009, לצד עונשי מאסר על תנאי נוספים. לנאשם יש זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מיום מתן פסק הדין.