רע"א 7018/22

תקציר

בית המשפט דחה את בקשתה של גב' ארלנגר למתן רשות ערעור על החלטה בעניין סעד זמני, שכן לא נמצאו נסיבות חריגות המצדיקות התערבות. בית המשפט ציין כי החלטות ביניים נתונות בדרך כלל לשיקול דעתו של בית המשפט קמא. על מנת שיינתן סעד זמני, צריכים להתקיים שני תנאים: סיכוי גבוה להצלחת התביעה ומאזן הנוחות לטובת המבקש. אף שבית משפט קמא הכיר בכך שלגב' ארלנגר טענה קנטרנית, העדר הסכם חתום עם מר וקנין, שערער על אופיו המחייב של המשא ומתן, החליש את מעמדה. בנוסף, גב' ארלנגר לא הוכיחה יכולת כלכלית לשלם עבור הנכס, דבר המטיל ספק בסיכויי התביעה. גם מאזן הנוחות לא נטה לטובתה, שכן היא תכננה להשתמש רק בחלק מהנכס למגורים, דבר שאינו מספיק כדי לעלות על הנזקים הכספיים המשמעותיים הפוטנציאליים שייגרמו למר וקנין ולבני הזוג אליעזרי אם יינתן סעד. גם שיקולי הגינות וצדק לא תמכו בגב' ארלנגר, בהתחשב בעיכובים הפרוצדורליים שלה ובמעשיו השנויים במחלוקת של מר וקנין. למרות שהנזקים לגב' ארלנגר יהיו כספיים וברי פיצוי, נזק פוטנציאלי למר וקנין ולבני הזוג אליעזרי נחשב משמעותי יותר. בית המשפט הורה כי מר וקנין ובני הזוג אליעזרי יודיעו לגב' ארלנגר על כל עסקת נדל"ן עתידית, ובכך יבטיחו את מודעותה לפעולות אפשריות בלתי הפיכות. בסופו של דבר נדחה הערעור, והגב' ארלנגר חויבה בהוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח למר וקנין ולבני הזוג אליעזרי.