ת"א 41899-08-18

תקציר

הסכסוך המשפטי הממושך בין סאלח לחסן נגע לזכויות על חלקת אדמה והקמת תחנת דלק עליה. בין הצדדים התגלע סכסוך והעניין הגיע בסופו של דבר לבית המשפט המחוזי בחיפה בע"פ 231/02. בית המשפט מינה כונס נכסים שניהל את תחנת הדלק באופן זמני ולאחר מכן השכיר אותה. כונס הנכסים פיקח גם על מכירת התחנה והזכויות בקרקע לחסן לאחר שאושר הסכם תמחור על ידי בית המשפט. סאלח חלק על ההתחשבנות שערך הכונס בנוגע לסכומים המוחזקים על ידו ולגבי הניכויים שבוצעו מחלקו של סאלח. בית המשפט המחוזי פסק לטובת סאלח בנקודות מסוימות ונגדו באחרות. ערעוריו הבאים של סאלח ובקשות הבהרה נדחו אף הם על ידי בית המשפט המחוזי, והוא לא המשיך לדון בהם. כעת, סאלח פנה לבית המשפט עם תביעה חדשה, בניסיון להתדיין מחדש באותן סוגיות חשבונאיות שהוכרעו בעבר. הנתבעים הגיבו בבקשה לדחייה על הסף, שבית המשפט נעתר לה. פסק הדין מבוסס על עקרון res judicata, המונע דיון חוזר בתביעה אם היא כבר יושבה באמצעות פסק דין סופי של בית משפט בעל סמכות שיפוטית. ההתדיינות הקודמת בבית המשפט המחוזי עמדה בכל הדרישות של res judicata, יצרה רף פרוצדורלי ומנעה מסאלח להעלות שוב את אותן סוגיות. בנוסף, התביעה הנוכחית נדחית גם משום שהיא חסומה על פי חוק, לאחר שהוגשה מעבר לתקופת ההתיישנות של שבע שנים בגין תביעות שאינן מקרקעין. בסיכומו של דבר, התביעה נדחית, וסאלח נדרש לשלם את הוצאות הנתבעים.