בג"צ 7194/21

תקציר

פסק הדין מתייחס לסוגיית תנאי הכשירות למינוי נאמנים בהליכי חדלות פירעון, תוך התמקדות בסעיף 126(ב) הנוגע ליחידים, ובעקיפין נוגע בסעיף 37(ב) לתאגידים. ליבת המחלוקת היא בשאלה האם עורך דין או רואה חשבון בעל כישורים מיוחדים או ניסיון בניהול חדלות פירעון יכול לעקוף את דרישת הניסיון המקצועי בת חמש השנים הקבועה בחוק, הנדרשת לצורך הכללתו ברשימת הנאמנים. בית המשפט מאשר כי החוק מפריד באופן מובהק בין הקבוצות הזכאיות להתמנות כנאמנים: בעלי ניסיון של חמש שנים במקצועות הליבה (משפטים וראיית חשבון), ובעלי כישורים ייחודיים או ניסיון מוכח מחוץ למקצועות אלה. השימוש שעושה המחוקק במונח "או" בחוק מבחין בין מסלולים אלה, במטרה לשמור על אמות מידה מקצועיות הדרושות לתפקיד המשמעותי שממלא נאמן בניהול הליכי חדלות פירעון, ולמנוע פרשנות פוטנציאלית המרחיבה את הדרישות המקצועיות לתוך פרצה. ההקשר החקיקתי ההיסטורי תומך אף הוא בהפרדה זו, ומדגיש את הצורך בהליכי מינוי נאמנים אובייקטיביים, שוויוניים ושקופים. בית המשפט מכיר בטענת העותר כי הפרדה זו עלולה להיפגע מהפרדה זו, אך עומד על כך שהיא אינה ראויה להתערבות שיפוטית. לפיכך, העתירה נדחית, תוך יישור קו עם מסגרת סטטוטורית המבטיחה יושרה מקצועית במינויים לחדלות פירעון.