ת"א 828-04-13

תקציר

התובעים רכשו דירה מהנתבעים ושכרו את שירותיו של הנתבע, עורך דין מטעמם, שייצג אותם בעסקה. בהמשך גילו התובעים כי הדירה חולקת קיר עם חדר בבעלות חברת החשמל בו פלטו שנאים קרינה אלקטרומגנטית שהיוותה לכאורה סכנה בריאותית. התובעים תבעו את הנתבעים ואת עורך הדין על כך שלא גילו את קיומו של חדר השנאים. הנתבעים ועורך הדין הכחישו את הטענות, ובנוסף טען עורך הדין כי חובת הזהירות שלו לא כללה בדיקת סביבת הדירה לאיתור סיכונים אפשריים. בית המשפט פסק לטובת הנאשמים ועורך הדין. בית המשפט קבע כי בעוד שהנאשמים ועורך הדין היו מודעים לחדר השנאים, הם לא ידעו על סכנת הקרינה, ולכן לא חלה עליהם חובת גילוי. עוד מצא בית המשפט כי חובת הזהירות של עורך הדין הצטמצמה לאימות הזכויות שנמכרו ולניסוח החוזה, אותן מילא. בנוסף, קבע בית המשפט כי טענות התובעים לנזקים, לרבות ירידת ערך הדירה והוצאות שיפוץ, לא הוכחו. רגישות היתר של התובעים לסכנת קרינה לא הצליחה להקים עילת תביעה. כמו כן, בית המשפט דחה את הודעת עורך הדין לצד שלישי נגד חברת החשמל, שכן חדר השנאים נבנה והופעל כדין, ורמות הקרינה שלו היו בגבולות המותרים. התובעים חויבו לשלם לנתבעים ולעורך הדין את הוצאות עורך הדין, ואילו עורך הדין חויב לשאת בהוצאות חברת החשמל.