עת"מ 1797/07

תקציר

פסק הדין מקבל את העתירה להארכת אשרת העבודה של העותרת מס' 1, מקרה חריג המאופיין בנסיבות יוצאות דופן. למרות שהעותרת מס' 1 אינה עומדת בדרישות הארכת האשרה לפי חוק הכניסה לישראל, השופט קובע כי למשרד הפנים שיקול דעת אישי לסטות מההוראות בנסיבות חריגות. החוק קובע קריטריונים ברורים, אך אינו מגביל את סמכות המשרד להפעיל שיקול דעת בכל מקרה. מצבה של העותרת מס' 1 ייחודי משום שפיתחה קשר מיוחד עם העותרת מס' 2, ניצולת שואה מבוגרת וחשוכת ילדים הזקוקה לטיפול מסביב לשעון. העותרים הביאו ראיות משכנעות לתרומתה המשמעותית של העותרת לשלומה הגופני והנפשי של העותרת מס' 2, ועל כן מקרה זה ראוי לסטות מן החוק. השופט מדגיש את אחריות המדינה לטיפול בקשישים ואת חשיבות כבוד האדם, במיוחד כאשר חסרה תמיכה משפחתית. בתחרות ערכים זו, כבוד האדם וחייו גוברים על הריבונות ובקרת הגבולות. המשיב מחויב לשאת בהוצאות העותרים בסך של 10,000 ₪.