רע"א 1065/18

תקציר

במחלוקת משפטית בין רמי לוי לברילה בנוגע לאריזת מוצרים, התייחס בית המשפט לשני ערעורים: אחד של רמי לוי ואחד של ברילה. פסק הדין, שניתן לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, התייחס לבקשות כאילו הוגשו ערעורים. לאחר בחינת הראיות והטענות, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לדחות את ערעורו של רמי לוי ואילו את ערעורו של ברילה לקבל. פסק הדין התמקד בעוולת "גניבת עין" לפי חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999, האוסר על עוסק ליצור בלבול כי מוצריו הם של עוסק אחר. בית המשפט מצא כי ברילה ביססה לעצמה מוניטין של אריזות הפסטה והרוטב הייחודיות שלה, המוכרות לצרכנים הישראלים. למרות טענתו של רמי לוי כי אין די בשימוש נרחב בלבד כדי להוכיח מוניטין ייחודי, ציין בית המשפט את הדמיון הרב בין האריזות של ברילה לזו של רמי לוי, ורמז כי האחרונה ניסתה לחקות את מוצרי ברילה. הדמיון החזותי, במיוחד השימוש בצבע ובאלמנטים עיצוביים, העלה חששות מפני הטעיה צרכנית פוטנציאלית. למרות שרמי לוי הדגיש כמה הבדלים, בית המשפט הדגיש את הרושם הכללי ואת הסבירות להטעיית צרכנים שאולי לא יבחינו בין המוצרים. בהתחשב במאזן הנוחות, קבע בית המשפט כי פוטנציאל הנזק לברילה מבלבול צרכנים גובר על חששותיו הכספיים של רמי לוי. בעקבות זאת ניתן צו מניעה זמני המונע מרמי לוי להשתמש באריזות שבמחלוקת, כאשר הצו בתוקף מיום 27.4.2018. בנוסף, חויב רמי לוי לשלם לברילה את הוצאותיה בסך 40,000 ₪, תוך הדגשת טובת בית המשפט כלפי ברילה עד להכרעה בתביעה העיקרית.