בש"פ 8655/06

תקציר

הוגש ערר על ההחלטה לשחרר את המערער, דקה, למעצר בית מלא במוסד שיקומי. נגד המערער הוגש כתב אישום בגין פריצה וכניסה, גניבה, היזק בזדון והפרת צו חוקי. החלטת הערכאה הנמוכה יותר התבססה על המלצת שירות המבחן, שמצא את דקה מתאימה לטיפול גמילה מסמים. עם זאת, בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה, תוך שהוא מדגיש את האינטרס הציבורי בהגנה על רכוש הציבור ואת הזלזול של המערער בהחלטות קודמות של בית המשפט. המערער ערער לבית המשפט העליון בטענה כי בית המשפט המחוזי התעלם מהמלצות שופטי הערכאה הנמוכה יותר ושירות המבחן. הם הדגישו את נכונותו של דקה לעבור טיפול תרופתי, את היעדר הרשעותיו הפליליות ואת ייחודו של מצבו, לאור עברו הנקי עד שנת 2005. המדינה, לעומת זאת, תמכה בהחלטת בית המשפט המחוזי והדגישה את הפרת תנאי השחרור על ידי המערער ואת הצורך בגישה מרתיעה. לאחר ששקל את תסקיר שירות המבחן ואת נסיבותיו הפרטניות של המקרה, קיבל בית המשפט העליון באופן חלקי את הערעור. בית המשפט הכיר בתוקפה של עמדת המדינה, אך בסופו של דבר החליט כי מצבו של המערער מצדיק סטייה מהגישה הטיפוסית. בית המשפט הדגיש את חשיבות המלצת שירות המבחן ואת מחויבותו של המערער להימנע משימוש בסמים. עוד צוין כי תכנית השיקום המוצעת כוללת מעצר בית מוחלט, ובכך מבטיחה את שלום הציבור. עם זאת, בית המשפט ביקש מבית משפט השלום לבחון מחדש ולקבוע ערבויות מתאימות וערבות מרתיעה לפני העברתה של דקה לקהילה השיקומית. השופט הדגיש כי כל הפרה של התנאים תיענה בתוצאות מהירות וקרא לשירות המבחן לפקח מקרוב על המעצר. הערעור התקבל על תנאי, והמערער הוזהר בחומרה לקיים את החוק ואת תנאי שחרורו.