בג"צ 7351/95

תקציר

בג"ץ בחן את תוקפן של תקנות העדות הדתיות (העדה הדרוזית), התשנ"ה-1995, שהותקנו בעקבות מותו של שיח' אמין טריף, ממנהיגי העדה הדרוזית. התקנות נועדו להתמודד עם השיתוק בממשל הקהילתי ובתפקידי השיפוט הדתי באמצעות הקמת מועצה דתית דרוזית. תקנות אלה החליפו את אלה משנת 1957 והתוו את הליך הבחירה של חברי המועצה: 30 מנהיגים דתיים ("סייסים"), 15 מהרשויות המקומיות ו-15 שמונו על ידי השר לאחר התייעצויות. העותרים טענו כי התקנות מעדיפות סיעה אחת וחסרות עקרונות דמוקרטיים, וטענו כי המינויים מונעים ממניעים פוליטיים ופוגעים באוטונומיה הקהילתית. בית המשפט פסק (1) מתוך הכרה בנחיצותן של תקנות, בהתחשב בחלל המוסדי של הקהילה, והדגיש ריסון עצמי בהתערבות שיפוטית בתקנות מיניסטריאליות שאינן בלתי סבירות בעליל. היא הכירה בצורך בתקנות ייצוגיות באופן דמוקרטי, אך הדגישה את הצורך המעשי, והתירה אותן כאמצעים זמניים למשך חמש שנים כדי לייצב את הקהילה. שיקול דעתו וסמכותו של השר נשמרו למרות היעדר בקשה קהילתית ברורה, שהעותרים סברו כי היא חיונית לחקיקת ההסדרה. דעת המיעוט הדגישה את ההתערבות הממשלתית המוגזמת ואת היעדר הייצוג הדמוקרטי הראוי, והזהירה מפני כפיית פתרונות ללא הסכמה קהילתית. בסופו של דבר, הרוב החליט שלא להתערב, וקרא לשיפור השרים ובסופו של דבר לדמוקרטיזציה של מבנה הממשל של הקהילה.