ע"א 339/72
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין מתייחס לשלושה-עשר שטרות חתומים על ידי המערערים, אשר נמסרו למנוח, ה. קולטון, מבלי שמולא שם המוטב או מועד הפירעון. לאחר מותו של קולטון, ירש בנו, המשיב, את החשבונות, השלים את הפרטים החסרים והציג אותם לביצוע. המערערים התנגדו לביצוע וטענו כי השטרות ניתנו כבטוחה בלבד וכי למשיב לא הייתה רשות להשלים את החסר. בית המשפט העליון דחה את טענות המערערים. בית המשפט קבע כי למשיב, כבעל השטרות, הייתה רשות לכאורה להשלים את הפרטים החסרים, וכי הרשאה זו נבעה מאישורם החוזי של בעלי החתימה. בית המשפט קבע, כי ההרשאה עברה בירושה למשיב, שכן היא ניתנה להבטחת זכויותיו של המנוח. כמו כן, נקבע כי החשבונות ניתנו בתמורה יקרת ערך, אשר אף הבטיחה את זכותו של המשיב להשלים את הפרטים. ההשלמה נמצאה סבירה, והמשיב היה זכאי לחזקת התמורה לפי פקודת השטרות. לפיכך, נדחה הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר הורה למערערים לשלם למשיב את הסכום הנקוב בשטרות. המערערים נדרשו לשאת בהוצאות המשפט של המשיב.
חקיקה מקושרת
ע"א 339/72 חרס קרמית בע"מ נ' מנחם קולטון, עליון (15.1.1974)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.