ת"א 1247/98

תקציר

פסק הדין עוסק בתביעה שהגישו מספר תובעים נגד שמונה נתבעים בעקבות תאונה קטלנית שאירעה במהלך הופעה בפסטיבל בערד בשנת 1995. שתי נערות, חן יצחק ונעמה אלקריב, נספו בתאונה, והתובעות הן עזבונן והוריהן. הנאשמים הם ראש עיריית ערד, עיריית ערד, עמותת פסטיבל ערד, מדינת ישראל - משטרת ישראל, יוסי בנדר (הבעלים של משרד הכרטיסים הדרן השרון) ויוסי ורועי שוורץ (מפיקי הפסטיבל). התובעים טוענים כי מעשיהם ומחדליהם של הנתבעים גרמו למותם של המתים עקב רשלנות חמורה, רשלנות ופזיזות. הם תובעים פיצויים, כולל כאב וסבל, אובדן השתכרות והוצאות רפואיות. פסק הדין דן באחריותם האזרחית של הנתבעים ומגיע למסקנה כי פיצויים עונשיים אינם ראויים במקרה זה, שכן התנהלות הנתבעים, אף שהייתה רשלנית, לא הייתה כרוכה בזדון או בכוונה לגרום נזק. השופט מתייחס גם למשחק ההאשמות בין התובעים לנתבעים בנוגע להתמשכות ההליכים וקובע כי רצונם של התובעים לתבוע פיצויים עונשיים היה הסיבה העיקרית לעיכוב. בפנייה לפיצויים, השופט פוסק ראשי נזק שונים. עבור כאב וסבל מוענקים לעיזבונותיהן של שתי הילדות שנפטרו מיליון שקל כל אחת. בגין אובדן השתכרות מוענק לעיזבון חן יצחק 806,996 שקל, ועיזבון נעמה אלקריב 788,305 שקל. הוצאות הקבורה והאבל נקבעות על 12,000 ₪ לכל אחוזה. הוצאות הטיסה והוצאות הנלוות להורי הילדות שנפטרו יפוצו ב-18,000 ₪. לאחר מכן דן השופט בתביעות הנזק הנפשי של ההורים (תובעים 2 ו-3). הם מקבלים פיצוי על אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, כמו גם הוצאות רפואיות. הסכומים נקבעים על סמך חוות דעת רפואיות והמגבלות התפקודיות שנגרמו כתוצאה מהתאונה. לבסוף, השופט מורה לנתבעים לשלם לתובעים את הסכומים שנפסקו, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין. אחריותו של כל נתבע תיקבע בפסק דין עוקב. בפסק הדין מודגש כי הסכומים הנקובים ישולמו על פי מפתח מסוים, עד לחלוקת האחריות בין כל הנתבעים וצדדים שלישיים.