דנ"א 3420/12

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לשלושה ערעורים הנובעים מתביעה שהגישו בעלי דירות בבית משותף בחיפה נגד נתבעים רבים, לרבות חברות בנייה, בגין ליקויי בנייה בדמות קירות חיצוניים פגומים. בית המשפט המחוזי פסק לטובת התובעים והורה לחברות הקבלניות, כמו גם לשתי חברות נוספות (בלגד ואקרילק), לפצות את התובעים במלוא עלות תיקון הליקויים. בלגד ואקריליק ערערו על החלטה זו, ואילו התובעים ערערו גם על מחיקת תביעותיהם נגד נתבעים אחרים והפחתת הפיצוי לחלק מהתובעים. ערכאת הערעור אישרה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, לרבות צו הפיצוי המלא, שהיה מוצדק כשווה ערך לסעד של "ביצוע בעין" בשל הדמיון בהוצאות. יתר על כן, בית המשפט קבע כי על בלגד ואקריליק לפצות גם תובעים שלא רכשו דירות ישירות מהם אלא השתתפו בעלות התיקונים, ובכך למעשה סיפקו "מימון ביניים". התוצאה התבססה על הנסיבות הספציפיות, לרבות הממצא העובדתי כי עלות התיקונים שווה את הפיצוי בגין אי ההתאמה, והקשיים הכספיים של החברות הקבלניות. עוד הדגישה ערכאת הערעור כי פסק דינה אינו חורג מההלכה הקודמת. בלגד עתר לדיון נוסף, אשר נדחה מאחר שפסק הדין נתפס כחל על נסיבותיו הייחודיות של המקרה הספציפי. בית המשפט הכיר בכך שהמקרה מעורר שאלות קשות וכי ייתכן שזו לא המילה האחרונה בנושא, אך דחה את הבקשה להרכב מורחב, בהתחשב בפסק הדין פה אחד ובהיקף המצומצם של ההשפעה הפוטנציאלית של פסק הדין על שוק הנדל"ן.