פש"ר 21837-01-15

תקציר

פסק הדין דן בזכויות לתבוע נזיקין ובחלוקת תשלומי הפיצויים הנובעים מכך בעת פשיטת רגל. כיום, על פי סעיף 21 לפקודת הנזיקין, הזכות לתבוע בגין נזקים ממוניים שנגרמו לנכסי החייב מוקנית לנאמן; עם זאת, הזכות לתבוע בגין נזיקין הנוגעים לנזקי גוף נותרת בידי החייב ואינה עוברת לנאמן. פסק הדין בעניין ידידיה תומך בהוראה זו ומרחיב אותה גם לכל מרכיבי הפיצוי, לרבות כאב וסבל, הוצאות רפואיות והפסדי השתכרות. זה התפרש ככלל ברור שקשה לסטות ממנו. בפרשת נח תהה בית המשפט המחוזי האם יש לבחון מחדש את פסק דינו של ידידיה. היא הציעה להבחין בין כספים שנפסקו בגין הפסדי שכר לבין פיצויים בגין כאב וסבל, וטענה כי הראשון צריך להיות מוקנה לנאמן. עם זאת, בדיקה מחודשת זו לא התרחשה. לפיכך, פסק הדין של ידידיה נותר התקדים, והפיצוי המלא בגין נזקי גוף נפסק לחייב. פסק הדין בוחן גם את ההשפעה של פסקי דין אלה על התשלומים החודשיים של החייב בהליכי פשיטת רגל. בית המשפט מכיר בכך שפיצוי בגין נזקי גוף, במיוחד כאשר מדובר בהפסד שכר או כושר השתכרות, מהווה אירוע כלכלי בחיי החייב שלא ניתן להתעלם ממנו. מכאן, שבעוד ההלכה הנוכחית עומדת בעינה, סכום הפיצוי הניכר המתקבל בגין אובדן כושר השתכרות עשוי לשמש נקודת מוצא לבחינת התשלום החודשי המוטל על החייב כלפי נושיו. בית המשפט מורה לשחרר את הכספים במלואם לחייב ומבטל את כל העיקולים על כספים אלה. המנהל המיוחד והיו"ר מונחים לבחון מחדש את התשלום החודשי ויכולים להגיש בקשה לשינוי אם ימצאו לנכון. כמו כן, מעודדים את הצדדים לנהל משא ומתן ולהגיע להסכמה, במידת האפשר. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ביום 13.4.16.