ת"א 3248/01

תקציר

התובע, קטין, אובחן עם גידול שפיר בראשו ועבר ניתוח להסרתו. הניתוח גרם לתובע נזקים רבים, לרבות ליקוי ראייה ומחסור הורמונלי. התובע תבע את קופת החולים ואת בית החולים בגין רשלנות רפואית, בטענה שלא אבחנו את הגידול בשלב מוקדם יותר, דבר שהיה מקטין את נזקי הניתוח. מרישומי קופת החולים עולה כי התובע אובחן כסובל מפוליאוריה וכאבי ראש, תסמינים של הגידול, אך קופת החולים לא בדקה תסמינים אלה לעומק. בית המשפט קבע כי רישומי קופת החולים אינם מלאים ואינם מדויקים, והעביר את נטל ההוכחה אל הקופה. בית המשפט מצא כי קופת החולים התרשלה ביחסה לתובע, שכן לא חקרה כראוי את התסמינים. עם זאת, נמצא כי בית החולים התרשל באופן משני בלבד, שכן לא הייתה לו גישה להיסטוריה הרפואית המלאה של התובע. בית המשפט קבע כי קיים קשר סיבתי בין רשלנות הנתבעים לבין נזקי התובע, הגם שלא ניתן להוכיח באיזו מידה האיחור באבחון הגדיל את הנזק. בית המשפט הטיל אחריות של 75% על קופת החולים, 15% על בית החולים, וייחס לתובעת 10% רשלנות תורמת בגין אי התייצבות לפגישה רפואית שנקבעה. בקביעת נזקי התובע הביא בית המשפט בחשבון אובדן כושר השתכרות, הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, עזרה מאחרים, ניידות ונזקים לא ממוניים. סכום הנזק הכולל היה 2,129,092 ₪. לאחר ניכוי הרשלנות התורמת של התובע והסכום שכבר שולם על ידי בית החולים, חויבה קופת החולים לשלם לתובע סך של 516,474 ₪, בתוספת שכר טרחת עורך דין והוצאות. בנוסף, 200,000 ₪ יופקדו בחשבון נאמנות עד לתוצאות תביעתו של התובע למוסד לביטוח לאומי לקבלת קצבת נכות.