ע"א 596/76

תקציר

פסק הדין עוסק בחלקת אדמה בחיפה, שהייתה במקור בבעלותו של לזר טאובה. החלקה נמכרה שלא כדין למשה בן-יהודה, שבנה עליה מבנה, ולאחר מכן נמכרה למערערת. המשיבים, יורשיו של טאובה, גילו שהחלקה נגנבה והשיגו פסק דין המחזיר להם את החלקה. המערערת תבעה את המשיבים למכור לה את החלקה ללא המבנה, ואילו המשיבים טענו מנגד לסילוק המערערת ולקבל שכר הולם עבור הזמן שבו החזיקה בקרקע. בית המשפט המחוזי דחה את תביעת המערערת אך דחה גם את תביעת המשיבים לשכר ראוי והורה על פינוי המערערת. שני הצדדים ערערו לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון פסק לטובת המערער. בית המשפט קבע, כי חוק המקרקעין תשכ"ט-1969 חל על המקרה, ועל פי הוראותיו על המשיבים למכור את החלקה למערערת לפי שווי הקרקע ללא המבנה. בית המשפט פירש את החוק כך שיכלול רוכשים עתידיים של החלקה, כמו המערערת, במסגרת הזכויות המוקנות למי שיוצר זיקה לקרקע. בנוסף, בחוזה בין בן-יהודה למערערת השתמע כי אם יתגלה פגם בזכות הקניין של המוכר, ירכוש הקונה את זכויותיו של המוכר. זאת ועוד, נדחתה טענת המשיבים לשכר הולם בגין החזקת המערערת בחלקה. בית המשפט ציין את בחירתם המכוונת של המשיבים שלא לתבוע לפי סעיף חוק המקרקעין הרלוונטי ואת רשלנותם בגילוי הזיקה למקרקעין. המשיבים גם לא יכלו לתבוע שכר לפי דיני הנזיקין משום שלא נגרם להם נזק כספי, ומסירת פרטים על נזק כזה לא התאפשרה בשלב זה. השופט ח' כהן, השופט י' כהן והשופט אלון הסכימו עם פסק הדין. הערעור בערעור אזרחי 596/76 התקבל, והערעור בערעור אזרחי 557/76 נדחה.