תאד"מ 34637-11-22

תקציר

המחלוקת בין תובע ספק שירותי הסעות לבין נתבעת שהזמינה את השירותים ומכרו אותם מחדש למשרד הביטחון נסובה סביב תנאי התשלום עבור השירותים שניתנו. התובע טען כי הנתבעת הסכימה לשלם מחיר בהתאם לסוג הרכב הנדרש לנסיעה, ללא קשר לתשלום בפועל שיתקבל ממשרד הביטחון, וכי הנתבעת תישא בכל קנס או ניכוי עקב עיכובים. מנגד, הנתבעת טענה כי התשלום המוסכם מותנה בסכום שהועבר על ידי משרד הביטחון. בית המשפט מצא את עדותו של התובע בלתי משכנעת ובלתי מספקת, במיוחד בהיעדר ראיות תומכות, בעוד שעדותו של הנתבע סבירה יותר ומגובה בהיגיון כלכלי. מאחר שהתובע לא עמד בנטל ההוכחה, פסק בית המשפט לטובת הנתבעת בעניין תנאי התשלום. עם זאת, מאחר שהנתבעת לא הביאה ראיות למועד התשלום בפועל ממשרד הביטחון, בית המשפט השתמש במועדי החשבוניות וחישב את הפרשי הריבית וההצמדה בהתאם. הנתבע חויב לשלם לתובע את הסכום המחושב, בניכוי סכום מסוים שכבר שולם, בצירוף החזר שכר טרחה והוצאות משפט בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. פסק הדין ניתן לטובת הנתבעת, אך עם התשלומים המפורטים לתובע, כולל ריבית והוצאות.