ע"א 462/81

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין הפרת חוזה במקרקעין. על המשיבים היה לבנות מבנה על חלקת המקרקעין של המערערים ולתת להם שתי דירות בתמורה. מאחר שהמשיבים לא מסרו את הדירות ואף לא החלו בבנייה עד המועד האחרון, ביטלו המערערים את ההסכם ותבעו פיצויים בגין נזקים בבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קיבל את טענתם באופן חלקי בלבד. בית המשפט העליון קבע כי העיקרון הבסיסי להערכת נזק עקב הפרת חוזה הוא הערכתו בעת הפרת החוזה או ביטולו. אמנם ישנם חריגים לכלל זה, אך הם נועדו בראש ובראשונה למנוע את קיפוח הנפגע. בית המשפט קבע כי נטל ההוכחה להגדלת הנזק מוטל על הנפגע, ואילו על הנפגע להוכיח כי ניתן היה לצמצם את הנזק. באשר למקרה הספציפי, מצא בית המשפט העליון כי המערערים הוכיחו את נזקם בעת ההפרה, שהיה שוויו הכספי של שני שלישים מדירת ארבעה חדרים לפי מחירה בעת ההפרה. חויבו המשיבים לפצות את המערערים בסכום זה, בנוסף לארנונה ששולמה על ידי המערערים. הערעור התקבל בחלקו, וכן חויבו המשיבים לשלם למערערים שכר טרחת עורך דין. השופט י' בך נתן את פסק הדין, עליו הסכימו הנשיא שמגר והשופט א' ברק.