בש"א 607/08

תקציר

פסק הדין מסכם שתי בקשות שהגישו עובדים למתן צווים נגד מעסיקתם, רשת הגנים של אגודת ישראל, והמשיבה המשותפת, מדינת ישראל. המועמדים, המועסקים ברשת מזה עשרות שנים, מתמודדים עם בעיות הקשורות לשכרם ולתנאי עבודתם. הבקשה הראשונה, שהוגשה באמצעות שמחה בוסי, יהודית קליין ורחל ברזל, מבקשת להורות לרשת לשלם להם שכר דומה לשכרם הקודם, ואילו הבקשה השנייה, שהוגשה על ידי רומה שוקר, מבקשת צו למניעת הרעה בתנאי עבודתה ולהבטחת תשלום שכרה. הסכסוך הממושך נובע מקשיים כלכליים של הרשת, שהביאו להפחתת משכורות ולסגירת גני ילדים. המבקשים התמודדו עם אתגרים הקשורים לשכרם ולביטחונם התעסוקתי, שהובילו להחלטות רבות של בתי משפט ולהליכי ביניים. פסק הדין משרטט את ההיסטוריה של הסכסוך ומדגיש את צרותיה הפיננסיות של הרשת ואת ניסיונה לגבש תוכנית הבראה. הוא מדגיש שתי החלטות משמעותיות: האחת בשנת 2003, אשר ביטלה את פיטורי המבקשים והחזירה אותם, והשנייה בשנת 2007, אשר דחתה את בקשת הרשת לפטר את המבקשים. בעקבות החלטות אלה הגישו המבקשים בקשות לביזיון, בטענה כי הרשת לא מילאה אחר הוראות בית המשפט. עם זאת, הצעות אלה לא צלחו. הבקשות הנוכחיות נועדו לטפל בבעיות המתמשכות של שכר שלא שולם ותנאי עבודה ירודים. בית הדין פוסק לטובת המבקשים, ומגיע למסקנה כי אי תשלום שכר והרעה משמעותית בתנאי העבודה שקולים לעקיפת הצו הקודם שאסר על פיטוריהם. החוק קובע כי על הרשת לשלם לגב' בוסי, גב' קליין וגב' ברזל שכר השווה לפחות ל-75% משכרן הקודם, החל מיום 1.9.2007. בנוסף, הרשת מתבקשת להימנע משיבוצה של גב' שוקר לתפקיד הפוגע במעמדה המקצועי או מרוחק באופן בלתי סביר ממקום מגוריה, ובמקביל להמשיך לשלם לה בהתאם להחלטת בית המשפט הקודמת. הרשת נדרשת גם לכסות את הוצאותיהם המשפטיות של המבקשים. פסק הדין מדגיש את חובתה של הרשת לפעול בתום לב ולדבוק בפסיקות קודמות של בתי המשפט, תוך הבטחת יחס הוגן לעובדיה.