ת"א 48698-07-17

תקציר

התובעת, שהייתה ערבה לחוזה שכירות של מסעדה, שילמה למשכיר 194,200 ₪ לאחר כישלון המסעדה. לאחר מכן הוא תבע את שותפיו לשעבר - הנתבעים - לשיפוי. הנתבעים גם לא עמדו בפירעון חובות מסוימים. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לכך שהמסעדה חייבת למשכיר כספים כלשהם בעת התשלום. בנוסף, בית המשפט מצא כי הסדר הפשרה של התובע עם המשכיר היה בלתי סביר ולא בתום לב, שכן הוא לא יידע את שותפיו לשעבר, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב, מה גם שהם שותפים עסקיים לשעבר. התובע גם לא הביא די ראיות לכך שלמשכיר נגרם הפסד כספי כלשהו. לפיכך, תביעתו לשיפוי כנגד הנתבעים נדחתה. מאחר שהתובע לא הוכיח קיומו של חוב תקף, בית המשפט לא הכריע בשאלה כיצד יש לחלק את החוב בין התובע לבין הנתבעים. השופט הורה לתובע לשלם לנתבעים שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪ ונתן לו זכות ערעור על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתוך 60 יום.