ת"פ 42746-09-20

תקציר

בית המשפט העליון קבע כלל לפיו ככלל הוא יאמץ הסדר טיעון, ויתערב רק אם קיימים טעמים המצדיקים שימוש ב"מבחן האיזון" בין האינטרס הציבורי לבין טובת הנאה שמקבל הנאשם. כאשר מדובר בעבירות מס, פסק הדין מדגיש את עדיפותם של עקרונות ההלימה וההרתעה, המביאים לא פעם לעונשי מאסר בפועל, לצד קנסות כבדים ומאסר על תנאי. חומרת הטיפול בעבירות מס נובעת מהשפעתן הישירה על הקופה הציבורית והשפעתן העקיפה על כיסי האזרחים. במקרה זה הורשעו הנאשמים בעבירות מס חמורות, בהן הורשעו 29 חשבוניות כוזבות בסכום כולל של למעלה מ-9.5 מיליון שקל והשמטת מס בשווי של כ-1.45 מיליון שקל. עבירות אלה מצדיקות עונשי מאסר קונקרטיים כפי שהודגם בפסיקה קודמת, שם עבירות מס דומות הובילו למאסר שנע בין 8 ל-20 חודשים. עם זאת, במקרה הספציפי הזה, בית המשפט מקל בשל הודאתו של הנאשם באשמה, חוסך זמן בבית המשפט ומסיר את מלוא המחדל. בנוסף, נלקחות בחשבון נסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות גילו הצעיר, היעדר עבר פלילי ותפקיד תומך במשפחתו. בעוד שהעונש ההולם לנאשם יהיה בדרך כלל תקופת מאסר משמעותית, בית המשפט גוזר עליו עונש מופחת מעט של 10 חודשי מאסר, לצד 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 100,000 ₪. עונש מופחת זה מיוחס גם לזמן שחלף מאז ביצוע העבירות בשנת 2014. על הנאשם השני נגזר קנס סמלי של 100 ₪. לשני הנאשמים שמורה הזכות לערער לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 45 יום.