ה"פ 28098-05-20

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה שבפניו, וקבע כי יש לדחות את בקשת המשיב לעיין במסמכים הנוגעים לנכס מסוים, כאמור בסעיף 13 לחוק. החוק קובע כי אדם המעוניין בכך רשאי לעיין במסמכים הקשורים לנכס, אלא אם כן סבור האפוטרופוס הכללי כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב. בעוד שהתקנות קובעות את חיסיון תיקי האפוטרופוס הכללי, לבית המשפט שיקול דעת להורות על המצאת מסמכים בהליכים משפטיים. במקרה זה, בית המשפט מפרש את הבקשה כניסיון לשחרר נכס מניהול על ידי האפוטרופוס, ולכן אין לאפשר למבקש גישה מלאה לכל המסמכים הנוגעים לנכס. זאת משום שחשיפת מסמכים כאלה עלולה לפגוע ביכולתו של האפוטרופוס לנהל את הנכס ביעילות עבור בעליו האמיתיים. זאת ועוד, הנכס הנדון כבר נרשם על שם בעלה המנוח של המשיבה ומשכך, המשיב אינו רק בעל עניין ברכוש נטוש אלא קיימת לו חזקת רישום לטובתו. בית המשפט מדגיש כי נטל ההוכחה מוטל על האפוטרופוס להוכיח כי הרישום היה מזויף או שגוי, ומסירת המסמכים עשויה לשנות את סדר הצגת הראיות. מאחר שטענות המשיב כבר הוצגו בפני רשם המקרקעין והאפוטרופוס איתר את בני משפחתו של הנעדר, בית המשפט אינו רואה סיבה משכנעת לחשוף את המסמכים בשלב זה. הבקשה נדחית, והמבקש נדרש לכסות את הוצאות המשיב בסך 4,000 ₪, בהעדר שני הצדדים.