עפ"ת 37191-10-21

תקציר

בפסק דין זה, בית המשפט התיר ערעור על הארכת מועד המשפט בהתבסס על מספר נימוקים משכנעים, המצדיקים יחד את ההחלטה למרות התשלום הראשוני של קנס המסמל בדרך כלל אשמה והרשעה על פי חוק סדר הדין הפלילי. על פי הוראות החוק הרלוונטיות, אדם יכול לערער על קנס או לבקש משפט תוך 90 יום, אך מרגע שהקנס שולם, הוא שקול להודאה באשמה. עם זאת, ייתכנו חריגים אם השיהוי בהגשת הבקשה נבע מנסיבות שאינן בשליטתו של המבקש או אם קיימים טעמים מיוחדים המונעים עיוות דין. המערער טען כי הקנס שולם בטעות על ידי עובד ללא ידיעתו. בית המשפט מצא כי על אף שמצבים אלה דורשים הוכחות מחמירות, המערערת הציגה תיאור מהותי ומפורט המגובה בתצהירים, ובעיקרו הצביעה על סתירות הקשורות לאכיפה בררנית ולחוקיות השילוט המוביל לעבירת התנועה הנטענת. בית המשפט ציין כי במקרה דנן, הימנעותה של המדינה ממתן תשובה מחזקת עוד יותר את טענת המערער. בנוסף, עיתוי הערעור, שנעשה זמן קצר לאחר גילוי התשלום, נחשב ראוי. בסופו של דבר, הדגיש בית המשפט את חשיבות האיזון בין סופיות פרוצדורלית לבין הבטחת צדק, והגיע למסקנה כי הפוטנציאל לעיוות דין מצדיק החרגת מקרה זה מהסופיות הפרוצדורלית הרגילה, ובכך העניק את הארכת המשפט.