בר"ע 58558-11-12

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי בחיפה. הבקשה הוגשה על ידי מנהל בית ספר, שביקש לבטל פסיקה לפיה מורה, שהועבר לכיתות שאינן התמחות בעקבות מחלוקת עם המנהל, ישובץ מחדש ללמד שיעורי התמחות בכימיה או ביוכימיה ולהכינם לבגרות. השופט קבע כי החלטת בית הדין האזורי להעניק סעד זמני למורה הייתה מוצדקת. השופט הדגיש כי שיקול הדעת להעניק או לשלול סעד זמני נופל בידי בית המשפט הדן בתיק, וכי ערכאת הערעור מתערבת רק לעתים רחוקות בהחלטות מסוג זה, אלא אם נעשתה הפעלה בלתי ראויה של שיקול דעת. במקרה זה, קביעתו של בית הדין האזורי כי העברת המורה נבעה משיקולים זרים התבססה על ראיות ועדויות מספיקות. כמו כן, השופטת ציינה כי המעסיק ומשרד החינוך לא תמכו בבקשה, ומכאן משתמע כי אין להם בעיה עם השיבוץ מחדש של המורה. השופטת התייחסה ודחתה גם טענות שונות שהעלתה המנהלת, לרבות אתגרי יישום והיעדר כתב תביעה שהוגש. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה, והחלטת בית הדין האזורי לשבץ מחדש את המורה נותרה בעינה.