ה"ת 15516-02-22

תקציר

המדינה ביקשה להאריך את מעצרם של הדיירים, בהם חשבונות בנק, נדל"ן, כלי רכב, מחשבים וחפצים נוספים, השייכים לרועי חיון (המשיב 1), לי חיון (המשיב 2), אלעד לוי (המשיב 3) וכפיר כהן (המשיב 4), החשודים במרמה, הלבנת הון ועבירות מס. ההתקף הראשוני התרחש ב-10 באוגוסט 2021. בית המשפט בחן את הבקשה ואת תשובות המשיבים, בהתחשב בראיות ובהיסטוריה הפרוצדורלית, לרבות החלטות קודמות של בתי משפט השלום והמחוזי הנוגעות לתיק. המדינה ביססה את בקשתה על חקירות מתנהלות של עבירות שבוצעו בארץ ובחו"ל. עם זאת, הבקשה הנוכחית נגעה אך ורק לחשדות לעבירות שבוצעו בישראל, בעיקר לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, שהעונש עליו נמוך מסעיף 3(א). בית המשפט הכיר בחשיבותו של החילוט במשפט הפלילי ובהשפעתו המרתיעה, אך גם הדגיש את הצורך בגישה מידתית, במיוחד כאשר מדובר בכספים לגיטימיים. לאחר בחינה מדוקדקת של חומר הראיות, החליט בית המשפט כי אמנם קיימת עילה להמשך תפיסת חלק מנכסי המשיבים, אך בקשת המדינה מוגזמת. לפיכך הורה בית המשפט על שחרור חלקי של הפריטים שנתפסו. באשר למשיב 1, התיר בית המשפט את המשך תפיסתם של נכס מגורים בשווי 55 מיליון ₪ וכלי רכב (שנתפסו ברישום בלבד), יחד עם מספר מחשבים, טלפונים וניירת, בכפוף לבדיקה נוספת של המדינה בשל ערכם הראייתי. המשיבה 2, שאינה חשודה, תחזיר חלק מהפריטים שנתפסו לה, לרבות יתרת חשבון בנק. לגבי המשיב 3 הורה בית המשפט על המשך תפיסת ביתו ואופנועו (שנתפסו ברישום בלבד), בעוד שאר רכושו יוחזר. בית המשפט קיבל את בקשת המדינה בעניינו של המשיב 4, שלא השיב לבקשה. ההחלטה נכנסה לתוקף ביום 3.8.2022, עם הוראות להארכה אפשרית בהסכמת הצדדים או דיונים נוספים בבית המשפט במידת הצורך. למדינה ניתנה זכות ערעור, והובהרה זכותם של המשיבים לוותר על כלל הראיות הטובות ביותר. פסק הדין הדגיש את חשיבותה של גישה מאוזנת, במיוחד כאשר עסקינן בתפיסות בעלות ערך מהותי, והדגיש כי בקשת המדינה אינה מתיישבת עם השלב הנוכחי של החקירה או עם אופי החשדות שנותרו.