עב"ל 8233-09-15

תקציר

הערעור בתיק שעסק בהכרה בליקוי גב תחתון כפגיעה בעבודה נדחה. בית המשפט המחוזי דחה בעבר את טענת המערערת בשל היעדר ראיות מספיקות באשר למשקלם של התיקים שהוסרו. החלטת בית המשפט התבססה על חוות דעת רפואית של מומחה הדורשת משקל מינימלי של 11.3 ק"ג לצורך קביעת קשר סיבתי. מתצהירו של המערער עולה הרמה חוזרת ונשנית של קלסרים, אך לא ברציפות וללא משקל משמעותי. ממצאי בית המשפט העלו כי המערער הרים לסירוגין קלסרים עם הפסקות ביניהם, ובכך לא עמד בקריטריונים לזיהוי מיקרוטראומה, דבר המחייב תנועות חוזרות ודומות לאורך כל יום העבודה. צוין כי המערערת לא טענה להרמת משאות כבדים בכל פעם, וההפסקות בין המשימות ערערו את טענתה לפגיעה שנגרמה כתוצאה מלחץ חוזר. לפיכך, הערעור נדחה מטעמים שונים מנימוקיו הראשוניים של בית המשפט המחוזי. בנוסף, חויב המערער בהוצאות המוסד לביטוח לאומי בסך 3,500 ₪, שישולמו בתוך 30 יום כדי להימנע מחיובים נוספים. ההחלטה, שניתנה בהיעדר מעורבים, נמסרה ב-14 במרץ 2017 בהרכב שכלל את הנשיא יגאל פליטמן, המשנה לנשיא ורדה וירט-בירץ', השופטת רונית רוזנפלד, נציגי עובדים ומעסיקים כאחד, מר ראובן רבינוביץ וגב' דיתי שרון.