ת"א 30388-11-09

תקציר

התובע, תושב רח' הנחלה בפרדס-חנה-כרכור, תבע את הנתבעת, המועצה המקומית, על כך שלא מנעה מטרד רעש ממגרש ספורט סמוך לביתו. השדה, שנפתחה בשנת 2009, הייתה מוקפת גדרות ונשלטה על ידי הנאשם. התובע טען כי הרעש מהשטח, בעיקר בשעות המנוחה ובסופי שבוע, הפר את שלוותו והשפיע באופן משמעותי על חיי היומיום שלו. הוא דרש הקמת קיר אקוסטי או הגבלה על שעות הפעילות של השדה. הנתבעת הכחישה את הטענות וטענה כי לא הגיע מטרד מהשדה וכי התובעת לא השתתפה בהליך ההתייעצות הציבורית בנוגע לתחום. בית המשפט פסק לטובת התובעת וקבע כי הרעש ממגרש הספורט היווה מטרד. מהראיות עולה כי הרעש, לרבות צעקות, קללות ופיצוצים, הפריע לתובע ולשכניו ופגע בהנאתם הסבירה מבתיהם. בית המשפט דחה את טענת הנתבעת כי התובעת לא השתתפה בהתייעצות הציבורית, שכן ההליך לא פורסם כראוי, והנתבעת לא פעלה באופן סביר בתגובה לטענות התובע. עם זאת, בית המשפט סירב להורות על בניית קיר אקוסטי כיקר מדי ולא יעיל. במקום זאת, היא נתנה צו מניעה קבוע, המגביל את שעות הפעילות של השדה. השעות החדשות נקבעו כדי לצמצם את המטרד ולאפשר את המשך פעילות השדה לטובת הקהילה. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. תוצאה זו איזנה בין זכויות התובע לבין האינטרס הציבורי בזמינותו של מגרש הספורט.