ע"פ 118/65

תקציר

הכרעת הדין נוגעת למספר סעיפים של עבירות מרמה שביצע המערער, יוסף עבאדי. עבאדי היה מתיידד עם אנשים שהיו רוכשים פריטים באשראי ומיד מוכרים אותם במזומן בהפסד. הפריטים נרכשו באמצעות שטרות וצ'קים, עליהם חתם עבאדי בתפקידים שונים. הוא הורשע בחמישה סעיפים של קבלת במרמה בנסיבות מחמירות, שני סעיפים של משיכת שיק ללא כיסוי וסעיף אחד של גניבה על ידי סוכן. ההגנה טענה כי בית המשפט הרשיע את עבאדי שלא כדין משום שהעבירות בוצעו ב"נסיבות מחמירות" שונות מאלה המפורטות בכתב האישום. בנוסף, הם ערערו על ההרשעה במשיכת שיק ללא כיסוי, וטענו כי המרת שיק שנמשך בהוראת אדם אינה מהווה עבירה לפי הדין הרלוונטי. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בעבירה שונה מזו שבה הואשם בכתב האישום בהתקיים תנאים מסוימים. במקרה זה מצא בית המשפט כי פרטי העבירות הוכחו בהודעתו של עבאדי עצמו במשטרה ולכן ההרשעה הייתה כדין. יתר על כן, בית המשפט ראה באופי המאורגן של תוכנית המרמה של עבאדי, שכללה שיתוף פעולה עם אחרים, כנסיבה מחמירה. באשר לעבירת משיכת השיקים הסביר בית המשפט כי אמנם ניתן למשוך שיק בפקודת המושך, אך הוא אינו הופך למכשיר סחיר – ולפיכך לשיק – עד להמרתו והעברתו לצד אחר. לפיכך, המרת המסמך על ידי עבאדי הפכה אותו להמחאה, ומעשיו היוו עבירה על החוק הרלוונטי. בית המשפט דחה את הערעור ואישר את עונשו של עבאדי לשנת מאסר וחצי, בנוסף למאסר על תנאי קודם.