ע"פ 1192/07

תקציר

נגד המערער הוגש כתב אישום מתוקן, המפרט עבירות אלימות שבוצעו כלפי בני משפחתו, לרבות אשתו וילדיו הקטינים, במהלך נישואיו, ובפרט בשנה שקדמה להגשת כתב האישום. לאחר מספר דחיות, הודה המערער בסופו של דבר במיוחס לו. עם זאת, הוגש ערעור על הכרעת הדין, שעיקרו בטענה כי המערער הודה בגרסה שונה של כתב האישום המתוקן מזו שהוגשה לבית המשפט, ובכך סתר את הסדר הטיעון. בא כוח המערער עמד על כך שכתב האישום, כפי שתוקן, כולל עובדות שאינן מוסכמות, וביקש לחזור בו מההודאה ולהרשעה על סמך כוונת הודאתו של המערער. עוד טענה ההגנה כי המערער היה אמור להיות מורשע רק לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן, מה שלא קרה. עם זאת, השופטים לא מצאו טעם בטענות המערער, שכן הן סותרות את התמליל הרשמי של הדיון, שפירט את הסדר הטיעון ואת תיקון כתב האישום. השתלשלות האירועים והתנהגותו של בא כוח המערער הצביעו על כך שכתב האישום תוקן כפי שהוצהר. יתר על כן, ההגנה לא ניסתה לתקן את התמליל או למחות על תוכנו בשום שלב במהלך המשפט או הערעור, וההרשעה וגזר הדין מיד לאחר ההודאה, כפי שהוסכם בהסדר הטיעון. באשר לגזר הדין, אישרו השופטים את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, וקבעו כי העונש סביר בהתחשב בעברו האלים של המערער וחוסר האחריות שנלקח למעשיו. לפיכך, הערעור נדחה על כל היבטיו, והמערער חויב לרצות את עונשו לאלתר, תוך עיכוב ביצוע של יומיים לצרכים ארגוניים.