ת"א 39243-07-12

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת אופנוע בשנת 2011, תבע את הנתבע בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה. הצדדים הסכימו על חבות הנתבעת, אך לא הסכימו על גובה הנזקים להם זכאי התובע. בית המשפט מינה מומחים להערכת נזקי התובע במספר תחומים: כירורגיית כלי דם, כירורגיה פלסטית, רפואת כאב, אורתופדיה ופסיכיאטריה. חוות הדעת של המומחים הייתה שונה מטענות התובע בדרגת וסוג הנכות, והנתבע טען כי המעקב אחר התובע סותר את טענותיו לנכות תפקודית. השופטת סקרה את חוות הדעת של המומחים ואת הראיות שהוצגו, לרבות עדותו של התובע, עדויות חבריו ועמיתיו וצילומי מצלמות אבטחה של התובע. השופט מצא כי מצבו הנפשי של התובע ונכות הכאב שלו השפיעו במידה הרבה ביותר על יכולתו לתפקד, וגם נכותו האורתופדית השפיעה, אם כי במידה פחותה. השופטת שקלה גם את פוטנציאל ההשתכרות של התובע, קבעה כי כושר השתכרותו נפגע, והעריכה את עיקרי הנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה: הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות, סיוע מצדדים שלישיים, הוצאות ניידות והוצאות רפואיות. השופט פסק לתובע פיצויים בסך 4,334,030 ₪ לפני ניכויים כלשהם. לאחר מכן פנתה השופטת לניכויים מפסק הבוררות, לרבות תשלומים חלקיים תכופים ששילם הנתבע, והטבות ששולמו וישולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי. לאחר חישוב, סך הנזק שנפסק לתובע לאחר ניכויים עמד על 3,834,000 ₪, שכללו את שכר טרחת עורכי הדין של התובע והוצאות משפט.