ע"א 4913/11

תקציר

הערעור מתייחס לתביעת פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: "חוק פלתד"ד") שהגישה המערערת, שנפגעה בתאונת דרכים, כנגד המשיבים קרן קרנית לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, נהג הרכב בו נסעה המערערת ובעל הרכב, שהיא אמו של הנהג. השאלה המרכזית היא האם ידע המערער כי נעשה שימוש ברכב ללא רשות הבעלים, דבר שישלול את תביעתו לפי סעיף 7(2) לחוק פלתד. בית משפט קמא מצא כי אכן נעשה שימוש ברכב ללא רשות הבעלים וכי המערערת הייתה מודעת לכך. עוד נקבע כי עדותו הכוזבת של המערער בדבר יחסיו עם הנהג וניסיונותיו להרחיק עצמו מהנהג לא עוררו אמון בגרסתו לאירועים. משכך, דחה בית משפט קמא את טענת המערער. בערעור טען המערער כי אין להאמין לעדותם של המשיבים וכי נטל ההוכחה הועבר אליו באופן בלתי הוגן. עם זאת, ערכאת הערעור אישרה את ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא ואת מסקנותיו המשפטיות, והדגישה כי לא היה מקום לסטות מקביעות המהימנות של בית משפט קמא. ערכאת הערעור קבעה, כי השימוש ברכב נעשה ללא רשות הבעלים וכי המערערת ידעה זאת, ולכן חל סעיף 7(2) לחוק פלתד. לפיכך נדחה הערעור, והמערערת חויבה לשלם למשיב מס' 2 הוצאות בסך 20,000 ₪.