ע"א 3437/09

תקציר

בית המשפט החליט כי אין מקום להתערב בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר להעניק למשיבים סעד הוגן של פינוי, בשל ההשלכות הקשות שיהיו לכך על המשיבים ובני משפחתם. עם זאת, בית המשפט מבחין בין הדירה עצמה לבין חדר השירותים הסמוך, שהמשיבים סיפחו שלא כדין. זכותם של המשיבים לפיצוי בגין עלות העבודות מותנית אף היא, במקרה שיינתן להם הסדר חלופי. העילות הסטטוטוריות להחלטה זו מפורטות בסעיף 132(א) לחוק הגנת הדייר, המאפשר לבתי המשפט לסרב לפינוי אם הדבר אינו צודק. בפסיקה הקודמת נקבעו שיקולים שונים להתחשבות, לרבות אופי הפגיעה, התנהלות שני הצדדים, גודל הדירה והכנסות הדייר. פסיקות שניתנו לאחרונה צמצמו את זכויות השוכרים ביחס למשכירים, אך לבית המשפט עדיין יש שיקול דעת להעניק סעד הוגן במקרים לא מידתיים. במקרה דנן, ביצעו המשיבים עבודות נרחבות תוך הפרת זכויות הקניין של המערערים, ועדותם בפני בית המשפט לא הייתה אמינה. עם זאת, הדירה היא מקום מגוריהם, היא קטנה, והם גרים בה עם משפחתם שנים רבות ללא בעיות קודמות. העבודות גם העלו את ערך הדירה ולא פגעו בה. בעוד שעל המשיבים לבטל את סיפוח חדר השירותים החיצוני, בית המשפט סבור כי סביר לאפשר להם להותירו כנכס בלעדי, בהתחשב בסטטוס קוו. עם זאת, בית המשפט לא יכשיר את בנייתם באזור זה, ומורה להם להסיר את התוספות שלהם ולהתקין דלת לשימושם של המערערים. עבודותיהם הבלתי חוקיות של המשיבים לא ייחשבו להסדרים חלופיים עתידיים. ההחלטה להעניק סעד מן היושר וסכום הפיצוי נראים צודקים, אך התנאים מעודכנים כך שיכללו גם את אלה שהוזכרו. כל צד יישא בהוצאותיו, ופסק הדין יוגש לעורכי הדין של הצדדים.