ע"א 898/03

תקציר

התיק נסוב סביב מחלוקת על הסכם הלוואה בין בנק לאומי לבין המשיבים, אשר הבטיחו הלוואה לבנם עמי חזן. בתחילה העמידו המשיבים ערבויות, לרבות "שטר קיזוז מיוחד" להבטחת הלוואת בנם. מסמך זה איפשר לבנק לקזז את הסכום החייב באמצעות פיקדונות מוגדרים. עם זאת, התעוררה מחלוקת סביב הסכם שקבע כי כל החזר בגין ההלוואה יפחית את הסתמכות הבנק על בטחונות הקיזוז שהעמידו המשיבים. המשיבים טענו כי החזרים מכל מקור, לרבות חשבונות משועבדים, אמורים להקטין את חבותם. עם זאת, הבנק טען כי רק החזרים ממקורות חיצוניים יובילו להפחתת ההסתמכות על ביטחונות. בית משפט קמא פסק לטובת המשיבים, ופירש את החוזה כך שכל פירעון יפחית את חבותם, בהתבסס על לשונו הברורה של המסמך ועל הנסיבות המצביעות על מודעותם של שני הצדדים לתנאים. בערעור ערער בנק לאומי על פרשנות זו, וטען כי בית משפט קמא התעלם מראיות מרכזיות ולא יישם כראוי את עקרונות הפרשנות החוזית. ערכאת הערעור אישרה את החלטת בית משפט קמא והדגישה כי הבנק אחראי לניסוח ההסכם וכי יש לפרש כל עמימות כנגדם. עקרונות המשפט העברי תמכו אף הם בפרשנות זו, תוך התמקדות ברוח ההסכם ובהגינות בתנאי המשא ומתן. משכך, הורה בית המשפט לבנק להפחית את סכום הבטוחות בסך 1,874,384 ₪ ולשחרר את הבטוחה המקבילה למשיבים, תוך שהוא מאשר את פסק דינו של בית משפט קמא ופוסק למשיבים שכר טרחת עורך דין.