ע"א 785/82

תקציר

במקרה זה התגלעה מחלוקת בין הצדדים על חוזה בניה, אשר הוגש לבוררות בהתאם להסכמתם. הבורר פסק לטובת המערערים, אך ההחלטה בוטלה על ידי בית המשפט המחוזי, שקבע כי למשיבה לא ניתנה הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיה. הדבר הוביל לערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון הכיר בכך שביטול פסק בורר הוא סנקציה חמורה המחייבת הצדקה ברורה וחד משמעית מהחומר שהוצג. היא קבעה כי הליך הבוררות צריך להבטיח שלשני הצדדים תהיה הזדמנות הוגנת להציג את ראיותיהם. עם זאת, היא הדגישה כי המשיבה בחרה שלא להציג את טענותיה באופן אפקטיבי מיוזמתה, בטענה לפקיעת סמכות הבוררות ואי עמידה בדרישות הפרוצדורליות. הגם שהיה שלב בו המשיב הביע כוונה להציג ראיות נוספות שלא זכו להתייחסות, הגיע בית המשפט למסקנה כי מרבית הסוגיות נבעו מגישתו של המשיב ואי שיתוף פעולה. בסופו של דבר, החליט בית המשפט העליון להחזיר את התיק לבורר לדיון נוסף, לאפשר לשני הצדדים להציג כל ראיה נוספת ולאפשר חקירות, תוך שהוא מזכיר כי השיהוי בבוררות נגרם בעיקר בשל מעשיו של המשיב עצמו. המשיב חויב בהוצאות המערערים, לרבות שכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ₪, תוך הדגשת חשיבות ההקפדה על כללי הבוררות ואחריות הצדדים המעורבים בהליכים אלה.